יום שני, 19 בנובמבר 2012

אתה חייל, אחי הקטן!!

אחי הקטן והיקר!

זה נראה כאילו רק אתמול אמא חזרה מבית החולים שהיא מחזיקה בידיה תינוק קטן וחמוד, נסיך קטן...אותך אחי היקר!
אח קטן אחרי 3 בנות... זוכרת את כל התחושות שליוו אותנו באותם ימים:
 השמחה, החיוכים, ההתרגשות....
היית כמו בובה קטנה, עוקבים אחרי כל תנועה קטנה, כל צליל שיוצא מכיוונך גורם לנו לכמיהה לעוד אחד נוסף. 
זוכרת שהיינו יושבים מול העריסה וצופים בך ישן, כמה רוגע ושלווה...
ולאט לאט גדלת, ונהנו לשחק איתך , לשיר איתך, לצחוק איתך...
זוכר את משחקי הכדורגל בסלון????
ואת כל הכלים שהיית מוציא לאימא בסלון ומבשל לנו ארוחות טעימות של במבה ולכלוך???
וככל שגדל עברנו חוויות נעימות יחד ולמדת להתמודד עם הרבה דברים בחיים.
 אבל לא משנה מה..תמיד היית אחי הקטן...

ולחשוב שכבר הגיע הרגע...הרגע שבו אתה הופך מילד לגבר.
הסטטוס שלך משתנה מנער לחייל ואתה נכנס לשלב חדש ומרגש בחיים שלך.. 
שלב שמלווה בהמון רגשות מעורבים, עם לא מעט חששות, חוסר וודאות מפני מה אתה הולך ולאן אתה נכנס, מי האנשים שאותם תפגוש ומה יהיה סדר יומך החדש...
ללא ספק זה מרגש...
אני רושמת את השורות האלו ואני כולי בצמרמורות.. חוששת להגיד לך בפנים שמא הדמעות יזלגו עוד לפני שאפתח את הפה..
אך אין לי ספק שתדע לקחת את החוויה הזו ברצינות, בנחישות, באהבה ובכבוד!

אח יקר,
אני מאחלת לך קודם כל בהצלחה!!
שתלך בשלום ותחזור לשלום, תחזור בריא ושלם.
שתלמד, תתחשל, תתחזק, תחווה, תנסה , ותהנה כמה שאפשר 
שתדע להעריך את הדברים הטובים ולהתמודד וללמוד גם מהדברים הפחות נעימים..
אל תחשוש לשאול, להסב פנים נעימות לסובבים אותך, ותשמור על עצמך..
וכמובן שתמיד תזכור שיש מי שדואג לך תמיד, שחושב עליך כל רגע 

אז כמאמר השיר: אני חייל ואל תבכי לי ילדה...
אז לפני שזה מתחיל...
אוהבת אותך מאוד!!
שפשוף נעים!!