הנה אנחנו אחרי ראש השנה.. ללא ספק היה חג מהנה וארוך במיוחד.
זה התחיל מזה שהחג היה אמור להיות נטול אורחים ובסוף היינו מלאים אורחים.
ולא אני לא מתלוננת, להפך היה זה חג מלא בשמחה, שפע, המון המון אוכל וכמובן גם רעש (אבל באופן חיובי... לפני שמישהו יקח את זה קשה..).
מהרגע ששמעתי שאחיות שלי מגיעות והאחיינים החמודים שהולכים הולכים לבלות את ארבעת ימי החג והשבת יחד, החלטתי לעשות מעשה....
החלטתי לאתגר את אחיינים שלי (ואולי קצת חשבתי יותר מידי למעלה, מעל הפופיק כמו שאומרים..).
קניתי פאזלים , כן כן , אבל לא סתם אלא פאזלים בעלי 1000 יחידות.
הרי מה יכול להעביר את הזמן עבור מישהו שלא נוסע, רואה טלוויזיה, נכנס לפייס או מדבר בטלפון במשך 4 ימים!!
הרי זה סוג של טירוף, כמה אפשר לקרוא עיתונים, ספרים ולמצוא במה להעסיק את הילדים???
אז כן , האתגר יצא לדרכו ביום חמישי בצהריים. הפאזל נפתח ואני והאחיינים התחלנו לשבת על הפאזל.
זה התחיל איתי ,יניב,יובל ונועם אבל איך הכל נגמר זה מה שבאמת מעניין....
אז כמו שכבר הוזכר, לילדים היתה הרבה סבלנות בהתחלה והתחלנו את הפאזל, אבל באיזה שהוא שלב, נועם החליט שזה כבר לא ממש מעניין והבובות שלו יותר מעניינות מהפאזל, ויובלי הקטנה החליטה להצטרף למשחקים שלו. אז יניב נשאר יחד איתי אבל גם הוא כבר איבד את זה....
אז מה משאירים אותי לבד??
אז זהו שלא, אחותי ציפי החליטה להצטרף לחגיגה, יש לה משימה ואין אף אחד שיעמוד בפניה, גם לא פאזל של 1000 יחידות. וכך יצא שאני והיא יושבות כל היום על הפאזל, חושבות עליו יום וליל, מסיימות לאכול , משאירים הכל והולכות למצוא עוד חתיכה שתתאים לתמונה כולה.
אין ספק שהצלחתי להעסיק מישהו בפאזל הזה כי גם אחי אפי החליט להצטרף, ואין ספק שגם הוא כישרוני כי הוא ראה דברים שאנחנו לא ראינו.
גם אמא שלי הצטרפה למשימה, אמנם לא עם הרבה הצלחה, וכל היום טענה שאין שום חלק שמתאים או חלק מסויים מתאים לכל המקומות בפאזל אבל אין ספק שזה עורר גם אותה.
אז ככה המשכנו לנו עם הפאזל, גם ביום שישי שברקע האחיינית שלי הדר מעסיקה טוב טוב את אחותי ענת (עכשיו שאני חושבת על זה אולי היא בכתה כי גם היא רצתה לקחת חלק בפאזל הזה???)
אז חשבתם שזה נגמר פה??
אז זהו שלא, הפאזל הזה המשיך להעסיק אותנו גם ביום שבת, אלא שבשבת הגיעו גם הדודים עם הילדים שלהם שבמקום לבוא לשבת בשולחן המלא בהרבה דברים טובים וטעימים החליטו גם הם להתביית על שולחן הסלון ולמצוא את החלקים החסרים כדי לסיים את הפאזל.
והם אכן מצאו הרבה מהחלקים, מנדי ורפי מצאו הרבה חלקים, ואפילו דוד אבי מצא לו את מקומם של 4 חלקים סוררים מבלי לשכוח ללמד אותנו איך צריך לעשות פאזל ועל מה יש להסתכל ואיך צריך לעשות את זה... (אני בזמן הזה כבר הכנסתי עוד כמה חלקים לא מעטים).
והנה עוד פוש אחרון, ובאמת שעם העזרה של כולם (ואני מצטערת אם לא הזכרתי את כולם...), הגענו לחלקים האחרונים של הפאזל, עוד חלק מעצבן ועוד אחד.. עם כל החישובים של איזה חלק צריך להיות באיזה צד (כל הכבוד לרפי על התושייה)..
ולפני שאחותי ציפי מתייאשת ועוד שנייה תולה אותי על חבל על זה שבכלל חשבתי על הרעיון הזה של פאזל של 1000 יחידות (חשבתי שככה אני אסיים את החג..).
והנה שכבר עוד שנייה אנחנו מסיימים את כל הפאזל, גילנו (את האמת ידענו את זה כבר דיי לקראת הסוף אבל אפשר להגיד שדיי התכחשנו לזה...) חסרים שני חלקים לפאזל!!!
איפה הם?? כולם שואלים... מתחילים החיפושים בכל רחבי הסלון והבית.
איפה לא חיפשנו, מתחת לספות, מתחת למזנון ושולחן הטלווזיה ובחדרים, כי חשבנו שיש לנו מזל כי גיסי כבר מצא אחד כזה באחד החדרים. אך ללא שום הצלחה. ואין דבר יותר מעצבן לגלות שחסרים לך שני חלקים אחרי שעמלת על זה במשך שלושה ימים, ולא רק אתה אלא כולם!!!
אז למרות שהתבאסנו ועדיין לא וויתרנו על החיפושים, לא אבדה תקוותנו ואנחנו משכנעים את עצמנו שאחרי שאמא תנקה את הבית ביום ראשון בטוח שיימצאו אותם חלקים.
אז נכון שאנחנו מצפים לסוף טוב, כי הרי זה הדבר המתבקש אז אם אתם כל כך מתעקשים אז...
לצערי אין סוף טוב, החלקים לא נמצאו עד עצם היום הזה, והפאזל נשאר חסר, חסר ולא שלם, ללא שני החלקים שהיו עושים אותו שלם.
אבל ללא ספק הפאזל הצליח בדבר אחד, הפאזל הצליח לאחד את כל המשפחה למען מטרה אחת..לסיים את הפאזל לפני יציאת השבת..טוב נו זאת לא המטרה. המטרה הייתה לבלות יחד בתור משפחה וזה אכן מה שהיה.
כולם היו יחד, ושיתפנו פעולה באופן מדהים וסיימנו את הפאזל בהצלחה, טוב נו רק בלי החלקים החסרים.
התכנון היה להעלות את התמונה לפייס ולהראות לכולם מה עשינו כל החג ולמלא את ליבנו בגאווה על כך אבל החלקים החסרים קצת ביאסו...
אז נסכם רגע את המספרים:
1000 יחידות
72 שעות
6 משפחות
אין ספור עצבים
ו -2 חלקים חסרים.
אז כן, ללא ספק שהיה מהנה ומאתגר ואני חייבת לציין שאני הייתי בטוחה שבסוף הבלוג הזה הייתי תלוייה על איזה ענף... אבל כנראה שלמרות הכל היה מהנה..
נתראה בפאזל בעל 1000 יחידות הבא... ופעם הבאה אני סופרת את מספר החלקים לפני שאני בכלל מתחילה את כל זה מהתחלה...
צ'או חברים
זה התחיל מזה שהחג היה אמור להיות נטול אורחים ובסוף היינו מלאים אורחים.
ולא אני לא מתלוננת, להפך היה זה חג מלא בשמחה, שפע, המון המון אוכל וכמובן גם רעש (אבל באופן חיובי... לפני שמישהו יקח את זה קשה..).
מהרגע ששמעתי שאחיות שלי מגיעות והאחיינים החמודים שהולכים הולכים לבלות את ארבעת ימי החג והשבת יחד, החלטתי לעשות מעשה....
החלטתי לאתגר את אחיינים שלי (ואולי קצת חשבתי יותר מידי למעלה, מעל הפופיק כמו שאומרים..).
קניתי פאזלים , כן כן , אבל לא סתם אלא פאזלים בעלי 1000 יחידות.
הרי מה יכול להעביר את הזמן עבור מישהו שלא נוסע, רואה טלוויזיה, נכנס לפייס או מדבר בטלפון במשך 4 ימים!!
הרי זה סוג של טירוף, כמה אפשר לקרוא עיתונים, ספרים ולמצוא במה להעסיק את הילדים???
אז כן , האתגר יצא לדרכו ביום חמישי בצהריים. הפאזל נפתח ואני והאחיינים התחלנו לשבת על הפאזל.
זה התחיל איתי ,יניב,יובל ונועם אבל איך הכל נגמר זה מה שבאמת מעניין....
אז כמו שכבר הוזכר, לילדים היתה הרבה סבלנות בהתחלה והתחלנו את הפאזל, אבל באיזה שהוא שלב, נועם החליט שזה כבר לא ממש מעניין והבובות שלו יותר מעניינות מהפאזל, ויובלי הקטנה החליטה להצטרף למשחקים שלו. אז יניב נשאר יחד איתי אבל גם הוא כבר איבד את זה....
אז מה משאירים אותי לבד??
אז זהו שלא, אחותי ציפי החליטה להצטרף לחגיגה, יש לה משימה ואין אף אחד שיעמוד בפניה, גם לא פאזל של 1000 יחידות. וכך יצא שאני והיא יושבות כל היום על הפאזל, חושבות עליו יום וליל, מסיימות לאכול , משאירים הכל והולכות למצוא עוד חתיכה שתתאים לתמונה כולה.
אין ספק שהצלחתי להעסיק מישהו בפאזל הזה כי גם אחי אפי החליט להצטרף, ואין ספק שגם הוא כישרוני כי הוא ראה דברים שאנחנו לא ראינו.
גם אמא שלי הצטרפה למשימה, אמנם לא עם הרבה הצלחה, וכל היום טענה שאין שום חלק שמתאים או חלק מסויים מתאים לכל המקומות בפאזל אבל אין ספק שזה עורר גם אותה.
אז ככה המשכנו לנו עם הפאזל, גם ביום שישי שברקע האחיינית שלי הדר מעסיקה טוב טוב את אחותי ענת (עכשיו שאני חושבת על זה אולי היא בכתה כי גם היא רצתה לקחת חלק בפאזל הזה???)
אז חשבתם שזה נגמר פה??
אז זהו שלא, הפאזל הזה המשיך להעסיק אותנו גם ביום שבת, אלא שבשבת הגיעו גם הדודים עם הילדים שלהם שבמקום לבוא לשבת בשולחן המלא בהרבה דברים טובים וטעימים החליטו גם הם להתביית על שולחן הסלון ולמצוא את החלקים החסרים כדי לסיים את הפאזל.
והם אכן מצאו הרבה מהחלקים, מנדי ורפי מצאו הרבה חלקים, ואפילו דוד אבי מצא לו את מקומם של 4 חלקים סוררים מבלי לשכוח ללמד אותנו איך צריך לעשות פאזל ועל מה יש להסתכל ואיך צריך לעשות את זה... (אני בזמן הזה כבר הכנסתי עוד כמה חלקים לא מעטים).
והנה עוד פוש אחרון, ובאמת שעם העזרה של כולם (ואני מצטערת אם לא הזכרתי את כולם...), הגענו לחלקים האחרונים של הפאזל, עוד חלק מעצבן ועוד אחד.. עם כל החישובים של איזה חלק צריך להיות באיזה צד (כל הכבוד לרפי על התושייה)..
ולפני שאחותי ציפי מתייאשת ועוד שנייה תולה אותי על חבל על זה שבכלל חשבתי על הרעיון הזה של פאזל של 1000 יחידות (חשבתי שככה אני אסיים את החג..).
והנה שכבר עוד שנייה אנחנו מסיימים את כל הפאזל, גילנו (את האמת ידענו את זה כבר דיי לקראת הסוף אבל אפשר להגיד שדיי התכחשנו לזה...) חסרים שני חלקים לפאזל!!!
איפה הם?? כולם שואלים... מתחילים החיפושים בכל רחבי הסלון והבית.
איפה לא חיפשנו, מתחת לספות, מתחת למזנון ושולחן הטלווזיה ובחדרים, כי חשבנו שיש לנו מזל כי גיסי כבר מצא אחד כזה באחד החדרים. אך ללא שום הצלחה. ואין דבר יותר מעצבן לגלות שחסרים לך שני חלקים אחרי שעמלת על זה במשך שלושה ימים, ולא רק אתה אלא כולם!!!
אז למרות שהתבאסנו ועדיין לא וויתרנו על החיפושים, לא אבדה תקוותנו ואנחנו משכנעים את עצמנו שאחרי שאמא תנקה את הבית ביום ראשון בטוח שיימצאו אותם חלקים.
אז נכון שאנחנו מצפים לסוף טוב, כי הרי זה הדבר המתבקש אז אם אתם כל כך מתעקשים אז...
לצערי אין סוף טוב, החלקים לא נמצאו עד עצם היום הזה, והפאזל נשאר חסר, חסר ולא שלם, ללא שני החלקים שהיו עושים אותו שלם.
אבל ללא ספק הפאזל הצליח בדבר אחד, הפאזל הצליח לאחד את כל המשפחה למען מטרה אחת..לסיים את הפאזל לפני יציאת השבת..טוב נו זאת לא המטרה. המטרה הייתה לבלות יחד בתור משפחה וזה אכן מה שהיה.
כולם היו יחד, ושיתפנו פעולה באופן מדהים וסיימנו את הפאזל בהצלחה, טוב נו רק בלי החלקים החסרים.
התכנון היה להעלות את התמונה לפייס ולהראות לכולם מה עשינו כל החג ולמלא את ליבנו בגאווה על כך אבל החלקים החסרים קצת ביאסו...
אז נסכם רגע את המספרים:
1000 יחידות
72 שעות
6 משפחות
אין ספור עצבים
ו -2 חלקים חסרים.
אז כן, ללא ספק שהיה מהנה ומאתגר ואני חייבת לציין שאני הייתי בטוחה שבסוף הבלוג הזה הייתי תלוייה על איזה ענף... אבל כנראה שלמרות הכל היה מהנה..
נתראה בפאזל בעל 1000 יחידות הבא... ופעם הבאה אני סופרת את מספר החלקים לפני שאני בכלל מתחילה את כל זה מהתחלה...
צ'או חברים
