האם קרה לכם פעם שהתאהבתם בבחור שלא ידע על זה ולא חשפתם את זה בפניו אף פעם??
(כמובן שזה מופנה גם לגברים.... גם אם הם לא יודו בזה).
אולי להתאהב זוהי מילה חזקה מידי כי לא תמיד אתם מכירים לעומק את אותו בחור אבל עדיין, הרגשות חזקים מאוד שגורמים לך לחשוב שזה הבחור שתמיד חלמת עליו, האחד והמיוחד, שאיתו כל צרותיך ייעלמו ברגע, והעולם פשוט יהיה מקום יותר טוב אם תהיו איתו..אין זה פשוט זה, ללא שום ספק.
הוא אתך במחשבות בכל רגע נתון ובכל צעד שאת עושה,כשאת קמה בבוקר, אוכלת צהריים, ורגע לפני שאת נרדמת לישון הוא האחד שעליו את חושבת ומדמיינת בחלומותיך איך יראה עולמך ברגע שהוא יהיה חלק מחייך.
את בונה מגדלים, בונה מצבים ומדמיינת איך הוא יידע להגיד את הדבר הנכון ואיך הכל יהיה יותר טוב יותר.
אך פרט אחד את שוכחת, הוא לא יודע על זה אבל גם אין לך את האומץ לעשות את זה, לעשות את הצעד ולהגיד לו את מה שעל לבך, את תחושותיך ומחשבותיך... למה בעצם?
מה מונע ממך לבוא אליו ולהגיד לו את כל זה?
החשש מהמילה - לא?
מילה כל כך קטנה, שמורכבת מהבהרה אחת, אך בעצם יש מאחוריה עולם ומלואו.
מילה שיכולה להפיל את כל החומות שבנית ולשנות הכל ב 180 מעלות.
איך זה ייתכן?למה הכל תלוי במילה אחת??
האם זה מה שימנע ממך מלהתקדם? וגם אם הוא יגיד לא, אז זה סוף העולם?
אולי את חוששת מזה שבעקבות התשובה תצטרכי להמשיך קדימה, ללכת על מישהו שבאמת רוצה אותך? והוא ייצא מחייך לתמיד... אולי את חוששת שאת מאבדת את מזלך?
אבל בכל זאת, את נהנית מהשיחות איתו , גם אם לא תמיד הן ישירות ונעשו תוך כדי כתיבה, אבל רק אז השיחות באמת היו טובות והרגשת שהוא משתף אותך בהכל, משהו שאולי לא היה נאמר בכזאת קלות תוך כדי דיבור.
הרגשת שאתם כנים ופתוחים ויכולים לדבר על כל דבר בעולם, אז למה לא על זה?
את פוחדת לאבד את כל זה? או אולי זה בגלל האגו, או שבעצם איך את מתמודדת איתו אחר כך, ואם בכלל...
הכל נכון, אם זה אגו, ואם זאת תחושת ההחמצה, אבל לא הגיע הזמן לחשוף את כל הקלפים?
ולמה בעצם כל הפסימיות הזו? חשבת לרגע שאולי גם הוא רוצה, אולי הוא לא בטוח שאת רוצה, אולי הוא סתם ביישן?
אז אולי די עם המשחקים ויאללה הגיע הזמן להיות בוגרת ולוותר על האגו....
גם אם כן וגם אם לא ,תורידי את זה מלבך ולא תהי עם תחושת החמצה כל חייך..מה היה קורה אילו...
לא חבל לחיות ככה את כל החיים??
אז תגידי לו וזהו, מה שיהיה יהיה...
אז זהו אני החלטתי, אני מספרת לו....
אבל לא היום, אולי מחר כי אני צריכה להחליט איך אני אומרת לו את כל זה...
אולי אני אכתוב לו, הרי ככה התנהלו רוב השיחות אז יהיה לי קל יותר.
אז רגע אני צריכה לנסח, אז אולי השבוע באחד הימים... כי צריך לדעת באיזה גישה לבוא...
ואולי בעצם... אף פעם לא??
(כמובן שזה מופנה גם לגברים.... גם אם הם לא יודו בזה).
אולי להתאהב זוהי מילה חזקה מידי כי לא תמיד אתם מכירים לעומק את אותו בחור אבל עדיין, הרגשות חזקים מאוד שגורמים לך לחשוב שזה הבחור שתמיד חלמת עליו, האחד והמיוחד, שאיתו כל צרותיך ייעלמו ברגע, והעולם פשוט יהיה מקום יותר טוב אם תהיו איתו..אין זה פשוט זה, ללא שום ספק.
הוא אתך במחשבות בכל רגע נתון ובכל צעד שאת עושה,כשאת קמה בבוקר, אוכלת צהריים, ורגע לפני שאת נרדמת לישון הוא האחד שעליו את חושבת ומדמיינת בחלומותיך איך יראה עולמך ברגע שהוא יהיה חלק מחייך.
את בונה מגדלים, בונה מצבים ומדמיינת איך הוא יידע להגיד את הדבר הנכון ואיך הכל יהיה יותר טוב יותר.
אך פרט אחד את שוכחת, הוא לא יודע על זה אבל גם אין לך את האומץ לעשות את זה, לעשות את הצעד ולהגיד לו את מה שעל לבך, את תחושותיך ומחשבותיך... למה בעצם?
מה מונע ממך לבוא אליו ולהגיד לו את כל זה?
החשש מהמילה - לא?
מילה כל כך קטנה, שמורכבת מהבהרה אחת, אך בעצם יש מאחוריה עולם ומלואו.
מילה שיכולה להפיל את כל החומות שבנית ולשנות הכל ב 180 מעלות.
איך זה ייתכן?למה הכל תלוי במילה אחת??
האם זה מה שימנע ממך מלהתקדם? וגם אם הוא יגיד לא, אז זה סוף העולם?
אולי את חוששת מזה שבעקבות התשובה תצטרכי להמשיך קדימה, ללכת על מישהו שבאמת רוצה אותך? והוא ייצא מחייך לתמיד... אולי את חוששת שאת מאבדת את מזלך?
אבל בכל זאת, את נהנית מהשיחות איתו , גם אם לא תמיד הן ישירות ונעשו תוך כדי כתיבה, אבל רק אז השיחות באמת היו טובות והרגשת שהוא משתף אותך בהכל, משהו שאולי לא היה נאמר בכזאת קלות תוך כדי דיבור.
הרגשת שאתם כנים ופתוחים ויכולים לדבר על כל דבר בעולם, אז למה לא על זה?
את פוחדת לאבד את כל זה? או אולי זה בגלל האגו, או שבעצם איך את מתמודדת איתו אחר כך, ואם בכלל...
הכל נכון, אם זה אגו, ואם זאת תחושת ההחמצה, אבל לא הגיע הזמן לחשוף את כל הקלפים?
ולמה בעצם כל הפסימיות הזו? חשבת לרגע שאולי גם הוא רוצה, אולי הוא לא בטוח שאת רוצה, אולי הוא סתם ביישן?
אז אולי די עם המשחקים ויאללה הגיע הזמן להיות בוגרת ולוותר על האגו....
גם אם כן וגם אם לא ,תורידי את זה מלבך ולא תהי עם תחושת החמצה כל חייך..מה היה קורה אילו...
לא חבל לחיות ככה את כל החיים??
אז תגידי לו וזהו, מה שיהיה יהיה...
אז זהו אני החלטתי, אני מספרת לו....
אבל לא היום, אולי מחר כי אני צריכה להחליט איך אני אומרת לו את כל זה...
אולי אני אכתוב לו, הרי ככה התנהלו רוב השיחות אז יהיה לי קל יותר.
אז רגע אני צריכה לנסח, אז אולי השבוע באחד הימים... כי צריך לדעת באיזה גישה לבוא...
ואולי בעצם... אף פעם לא??
